למה דווקא לי אסור?

ילדים רבים סובלים מרגישות למזון מסוים ונאלצים להימנע ממנו באופן מוחלט. ילדי צליאק לא יכולים לאכול את עוגת יום ההולדת של חברם או את החלה ביום שישי בגן. ילדי הלקטוז אינם יכולים לגעת בגלידה, מעדנים, חלב וגבינות. העניין אינו פשוט כלל ועיקר. ההתמודדות של הילד בהחלט תלויה בתגובת הסובבים אותו בכלל וההורים בפרט.

היום ילדי הצליאק כבר יודעים לשאול לכל מקום שהם מגיעים אם יש קמח באוכל וממה עשויה העוגה. חשוב להתייחס לדרך שבה נאלצים למנוע מהילדים לצרוך מזון מסוים בשל רגישות אליו. כשההורים נדרשים להעביר לילד מסר ברור שאסור לו לאכול דבר מה שיפגע בו ויגרום לו לסימפטומים פיזיולוגיים (כאבי בטן, שלשול וכו') הם נתקלים לא פעם, בקשיים ההופכים למאבקי כוח לעתים. התנהגות ההורים מתבטאת מצד אחד ברחמים על הילד ועל מה שהוא צריך לעבור, ומהצד השני באיומים המעוררים בילד חרדות.

דרך ההתייחסות של ההורים לאיסור המזון נובעת בראש ובראשונה מהאופן שבו הם קיבלו את גילוי המחלה. יש להניח כי הורה שהצליח בעזרת אינפורמציה, תמיכה והכלה מהסביבה לקבל את הליקוי של ילדו, יצליח להעביר את המגבלות באופן ענייני ותומך. בסדנאות שאני מקיימת לחולי צליאק, לאמהות וסבתות בעיקר (האמונות על הכנת המזון בד"כ) אני נתקלת לא אחת באימא כאובה ודומעת וברור שהתנהגות זו עוברת לילד כמסר של חולשה שיגרום לרחמים עצמיים.

כשגיל האבחון למחלה הוא גיל הגן, זה הגיל שהילד גם נחשף לראשונה לחברת ילדים אחרים בגן וזו תקופה מאתגרת עבורו. במצב כזה חשוב לתת תחליפים מעניינים, להקפיד שתמיד יהיה לו תחליף לעוגת יום ההולדת, ממתקים שיוכל לזלול כמו כל הילדים. אפילו את חלת השבת הוא יכול ללוש כמו כל הילדים האחרים רק מהקמח שלו (ללא גלוטן). זה דורש היערכות ומעורבות במה שמתרחש בגן, לכן חשוב להיות בקשר הדוק עם הגננות. להביא לחמניות, פיתות, עוגות (בצורת מאפינס), פיצה, בורקס להקפאה בגן. כך יש תמיד תחליף ומענה לצורך כזה או אחר שמתעורר.

חשוב לערב את הגננות במגבלות ובקושי והשונות מילדים אחרים. חשוב לגייס אותן להדרכת הילדים האחרים לסיוע לאותו ילד עם מגבלה ואיסורים למזון כלשהו. החינוך לסובלנות, לקבל את השונה לתמוך ולסייע לו זה אחד הנושאים היותר חשובים שיש לעסוק בהם בחברה והחינוך לכך צריך להיות כבר מגיל הגן. רעיון לפעילות קבוצתית: לעשות רשימה של מאכלים המכילים גלוטן או לקטוז ולתלות במקום מרכזי על הקיר בגן. תפקיד הילדים לשמור על אותו ילד עם הרגישות למזון. זוהי הזדמנות נפלאה להעלות מודעות חברתית אצל הילדים ובאותה הזדמנות ללמוד על המזונות עצמם.

בגיל מבוגר יותר, ניתן לצפות מהילד לקחת אחריות, אך גיל זה לעתים מאופיין בכעסים ובמרד ועלול להקצין עקב המגבלות, האיסורים והשונות מהחברים האחרים. חשוב ללוות אותו בהתמודדות דרך מענה לשאלות או דרך קבוצת תמיכה. ניתן לשתף אותו בהכנת המאכלים המותרים והאהובים עליו. לעיתים אין מנוס מלאפשר לנער לחוות את תוצאות האכילה האסורה באופן שימחיש את המחיר שיהיה עליו לשלם אם לא יהיה אחראי לשמור על עצמו.

ככל שמאבחנים את המחלה בגיל צעיר יותר, יהיה קל יותר לילד להתמודד עם המגבלות וההימנעות מהמאכלים האסורים. ילד שגדל על הטעמים והמאכלים כגון פיצה, המבורגר, שניצל, עוגות ועוגיות, יתקשה מאוד לקבל את העובדה שמעכשיו אסור לו לאכול את כל אלה. לעומתו, תינוק שעדיין לא התנסה בכל אלה לא מכיר ומורגל בטעמם.

באחת הסדנאות אימא אמרה לי "אני מתייחסת למזון של בני כאל עניין בטיחותי ועם בטיחות לא משחקים". אם הוא יאכל את המזון שאסור לו הוא פשוט ייפגע, כך שבמצבים מסוימים אי אפשר לעשות ויתורים או הנחות. לכאורה ביס מעוגה יכול להיראות כלא נורא בכלל או אני שומעת את המשפט "תאכלי עד תחתית הבצק, את כל החלק העליון את יכולה לאכול". לחולי צליאק ובמיוחד לילדים זה נורא מאוד, מולקולה אחת של גלוטן יכולה לגרום נזק כך שחייבים לשמור קלה כחמורה. חייבים להיות עקביים עם הילד ולהציב לו גבול ברור שאותו אסור לעבור.

עם הגילוי והאבחון למחלה או הרגישות חייבים לעשות שינויים בבית, זה אמנם לא קל אבל חייבים לתת לילד את התחושה שהוא אינו חריג וזה אינו מכביד על כלל הבית. נהפוך הוא מקבלים את הכל בפרופורציה ותמיד לחשוב שיש צרות גדולות מאלה. ילדים מסתגלים מהר לשינויים ולומדים מאיתנו איך להתמודד עם מצבים מסוימים. כאשר הורים משדרים את המסר שזה לא איום ונורא ושהוא אינו ראוי לרחמים, הילד משלים עם המגבלה ומתרגל בקלות רבה יותר לכללים הנדרשים ממנו.

מעט על כותבת המאמר:

בעלת תואר N.D בנטורופתיה. בעלת ניסיון רב שנים בטיפול בקליניקה פרטית באבן יהודה, חברת האגודה הישראלית לנטורופתיה. מתנדבת בעמותת הצליאק. מומחית בטיפול בתזונה, צמחי מרפא, תוספי מזון, ארומתרפיה ופרחי באך. מנחה מגוון רחב של סדנאות בריאות לציבור הרחב. הייתה מורה ומרצה במכללות השונות במסלול נטורופתיה. מנחה סדנאות רבות ומגוונות בנושאי בריאות ואורח חיים בריא לקהל הרחב, באבן יהודה וכחוגי בית.

ריקי חולת צליאק ומאובחנת מזה שנים רבות מכאן צברה "וותק" וניסיון מקצועי רב בתחום הטיפולי והן בתחום הקולינרי – בישול ואפייה ללא גלוטן. "השינוי הגדול שעברתי בתחום התזונה, אהבת הבישול והרצון לתת, להדריך וללוות מביאים אותי ליצור סדנאות המעניקות כלים להתמודדות עם מחלת הצליאק ולשיפור התזונה ואורח החיים ולמניעת מחלות".

ריקי מעבירה תהליך לשינוי בתזונה ובאורח החיים לירידה במשקל – כל אחד מאיתנו נולד עם יכולת טבעית לדעת מה טוב לו, היכולת הזו מתמסמסת עם השנים. החכמה היא להישאר מחובר לכוחות הפנימיים האלה וללמוד איךלהכניס לגוף ולעולם שלנו את מה שבריא לנו. בתהליך זה נלמד איך לאפשר לעצמנו: מניעת מחלות, אנרגיה, מרץ, בריאות וחיוניות. קבלה עצמית, סלחנות, אהבה וחמלה.

המוטו בחיים: "תזונה נכונה היא רפואה מונעת".

פרטים להתקשרות:
נייד 054-8091279.

דואר אלקטרוני: riki@hanativ.co.il

אתר: www.hanativ.co.il